מושג חשוב בנושא זה הוא מערכת הלימפה. מערכת הלימפה היא מערכת של צינורות העוברים בגופנו, ממש כמו מערכת כלי הדם. כמו כן, מערכת זו כוללת קשרי לימפה המרוכזים בעיקר במפשעות, בבתי השחי,בצוואר ועוד. קשרי לימפה אלה הם בעצם כיסי אחסון לתאים בשם לימפוציטים.
אחד מתפקידיה החשובים של מערכת זו היא להילחם בזיהומים ובחיידקים החודרים למחזור הדם. כאשר גוף זר עובר דרך אחד מקשרי הלימפה ומזוהה על ידי הלימפוציטים, אלו מתרבים ונלחמים נגד אותו גורם זר.
חשוב לזכור כי הדגשים המפורטים בזיהוי המקרים יכולים שלא להופיע כלל או להופיע בצורה חלקית.
דגשים כלליים
- אין לבוא במגע עם בעלי חיים משוטטים מתוך חשש להעברת מחלות, כגון כלבת
- אין לנסות ללכוד את בעל החיים הפוגע, ניתן לצלמו על מנת שרופא מומחה יוכל לזהותו לאחר מכן
- אם אינך יודע אם בעל חיים הינו ארסי, תפעל כאילו הוא אכן כך
- בטבע, יש לנהוג במשנה זהירות ולא להפוך אבנים או להיכנס לשדות גבוהים. בזמן שינה בטבע יש לבדוק את שק השינה והנעליים לאחר הלילה
- אין להניח חוסם עורקים בכל מקרה של עקיצה. מחקרים בתחום הוכיחו כי דבר זה פוגע ברקמות האיבר הפגוע בשל ריכוז הארס הגבוה
- בכל מקרה של עקיצה, אין לנסות ולמצוץ את הארס, פעולה זו יכולה להיות קטלנית למטפל ויעילותה אפסית
- דרך הטיפול הטובה ביותר היא מניעה!
נחשים
בארץ ישראל כארבעים ואחד מיני נחשים אשר מתוכם תשעה מסוכנים לבני אדם ומחולקים לשתי משפחות: פתניים וצפעוניים. תפוצתם העיקרית היא במרחבים הפתוחים של אזור הנגב, הערבה ואילת. יוצא מכלל זה הוא הצפע הארץ הישראלי היכול להימצא גם באזורים מיושבים.
אפילו בימים אלו לא ידועים כלל הגורמים המשפיעים על גוף האדם בעת עקיצה או כיצד הם פועלים על גוף האדם.
סוגי הנחשים הארסיים
- צפעון שחור (שרף עין גדי): הנחש בעל הארס הקטלני ביותר מבין הנחשים הארסיים בישראל. נחש שחור וחלק באורך של עד כשמונים סנטימטרים בעל ראש קטן וחרוטי. הצפעון השחור פעיל בלילה ונפוץ בעיקר באזורים לחים כמו הבקעה ואזור ים המלח, וכן במרכז הנגב והערבה.
-
צפע מצוי (צפע ארץ ישראלי): הנחש הארסי השכיח והגדול ביותר בארץ ישראל. נפוץ מקו באר-שבע וצפונה, גם במקומות מיושבים שבהם צמחיה שבה הנחש נוהג להסתתר. גוון גופו משתנה בהתאם לאזור מחייתו, חום בהיר במישור החוף ועד לחום כהה ברמת הגולן. על גבו פס חום מעוקל וגופו עבה יחסית. בישראל מוכשים מדי שנה כמאה אנשים על ידי הצפע הארץ ישראלי.
- אפעה מגוון: צבע הנחש משתנה בהתאם לצבע הקרקע במקום גידולו ונע בין חום לאדום. על גבו כתמים הבהירים יותר מצבעו הכללי. בעת סכנה האפעה משמיע קולות אזהרה אותם הוא מפיק מחיכוך קשקשיו. האפעה מיטיב לטפס ונוהג להימצא בקרבת מקורות מים. אזורי המחיה של האפעה המגוון יחסית מרובים וכוללים את הרי אילת, אזור הנגב הדרומי והמערבי, אזור ים המלח ומדבר יהודה, בקעת הירדן והגלבוע.
הארס, אותו הנחש מייצר בבלוטות מיוחדות בראשו, הוא בעצם רוק שעבר שינויים רבים. ארס הנחש מועבר במידה קטנה במערכת הדם אך רובו מכוון להתפשט במערכת הלימפה. סוגי הארס השונים מכוונים לפגוע באחד או בכמה מהמערכות הבאות בגוף:
- מערכת העצבים: גרימה לשיתוק או חוסר שליטה על השרירים
- מערכת הדם: ארס זה גורם להורדת לחץ הדם ולהגברת קרישתו, כך זרימתו תהיה איטית יותר. בנוסף, בסוגים מסוימים הארס תוקף את הלב במטרה לגרום לפגיעה בתפקודו
- השרירים: סוגי ארס מסוימים מכילים אנזימי עיכול, אנזימים אלה מפרקים את הרקמות איתן הם באים במגע וכך הארס מתפשט מהר יותר.
זיהוי מקרה
- שני חורים בעור כתוצאה מההכשה
- נפיחות באזור ההכשה
- חולשה
- שינויים במצב ההכרה
- הזעה
- בחילות
- הקאות
טיפול
- קרא לעזרה. זמן הוא גורם קריטי משום שדרך הטיפול היחידה היא הזרקת נסיוב הנוגד את השפעת הארס
- הרגע את המטופל ומנע תזוזתו. לחץ ותנועה רק יגבירו את התפשטות הארס בגוף הפצוע
- כסה את אזור הפציעה בעזרת פד סטרילי
- הסר תכשיטים מהאזור הפגוע. תגובה מקומית תתבטא בנפיחות האיבר, התכשיטים יכולים ליצור לחץ מיותר ואף להחמיר את הנזק
- צלם את הנחש או זכור את תיאורו. זיהוי הנחש יוביל למציאת הנסיוב המתאים למקרה
- קבע את הגפה הפגועה
- מקם את הגפה הפגועה במקום נמוך יותר מהלב, דבר זה מקשה על הארס לעלות אל הלב.
לא לעשות
- אין לקרר את האזור. מחקרים חדשים מראים כי קירור האזור גורם לאף יותר נזק. בנוסף, יש עדיפות לתת לארס להתפשט קצת כדי שריכוזו בדם יפחת
- אין להניח חוסם עורקים
- אין למצוץ את הארס.
עקרבים
בארצנו יש כשמונה עשר מינים של עקרבים ומתוכם שלושה מינים הקטלניים לבני אדם. העקרב נוהג להסתתר מתחת לאבנים, בסדקים ובמחילות. עקיצת העקרב משפיעה על מערכת הנשימה ומסוכנת בעיקר לילדים בשל משקל גופם הנמוך יחסית.
סוגי העקרבים המסוכנים
- עקצן צהוב: העקצן הצהוב הוא הנפוץ ביותר מבין העקרבים בישראל ונחשב לאחד המינים המסוכנים בעולם. עקיצתו מכאיבה במיוחד וגורם המוות מעקיצה של עקרב זה הוא כתוצאה מאנפילקסיס, תגובה אלרגית לא תקינה. צבעו בהיר ואילו גבו ומפרק זנבו האחרון כהים, וכך ניתן לזהותו. העקרב הצהוב נפוץ בכל הארץ למעט הכרמל וחולות שפלת החוף ומסוגל לטפס על קירות הבית.
- קטלן עברי: צבעו בהיר כצבע החול וסביבת מחייתו כוללת את שפלת החוף, הנגב ואזור עין גדי. סכנתו הממשית נוגעת לילדים ומבוגרים בעלי רגישויות.
- קטלן עב-זנב: מסוכן, אך פחות מן העקצן הצהוב. צבעו נע בין חום כהה לשחור והוא נפוץ במרכז ובצפון. בארץ היו מקרים בודדים של מקרי מוות כתוצאה מעקיצת עקרב זה.
זיהוי מקרה
- אי שקט
- פרכוסים
- נשימה צפצפנית
- ריור
טיפול
- פינוי מידי
- הרגעת ומניעת תזוזת הפצוע
- בניגוד להכשת נחש, בעקיצות עקרב מומלץ להניח קרח על האזור הפגוע
לא לעשות
- אין להניח חוסם עורקים
- אין למצוץ את הארס.
עכבישים
למעלה משש מאות מינים שונים של עכבישים קיימים בישראל ושניים מתוכם מהווים סכנה לאדם. אולם, במשך חמישים השנים האחרונות לא מתועד מקרה מוות כתוצאה ישירה מעקיצת עכביש. לעתים, בעת התגוננות, העכביש נושך לאות אזהרה ואינו מחדיר ארס כלל. במקרה של נשיכה, לרוב, הכליצרות (ניבי העכביש) כלל אינן מסוגלות לחדור את עורנו, אך אם צלחו, גם נשיכה ללא החדרת ארס תגרום לכאב רק בגלל ההרס הנגרם לרקמות. כיום, אין דרך ודאית לדעת אם אדם ננשך על ידי עכביש אלא רק אם נראה בעת המעשה, זאת משום שהסימפטומים של נשיכות עכביש מגוונים ודומים למחלות אחרות שכלל לא קשורות זו לזו. באופן טבעי ובניגוד לדעה הרווחת העכבישים מעדיפים להימנע מעימות עם בני האדם ונשיכה תהווה עבורם ברירה אחרונה.
סוגי המינים המסוכנים
- אלמנה שחורה: שמה של האלמנה השחורה נובע מהדעה הרווחת כי הנקבה הורגת את הזכר לאחר ההזדווגות, אולם, פעולה שכזאת אינה אופיינית רק לאלמנות השחורות אלא לכל סדרת העכבישאים.
לאלמנה השחורה צבע שחור, אורכה יכול להגיע לכארבעה סנטימטרים ורגליה ארוכות, בחלק מהפרטים תופענה נקודות אדומות על הבטן התחתונה והיא נפוצה בכל הארץ, אך בדלילות.
נשיכת האלמנה השחורה כמעט ולא מורגשת ולאחריה יופיעו שני סימני חדירה קטנים בעור, אולם לאחר זמן היכול להימשך בין רבע שעה למספר שעות, תופיע אדמומיות באזור הפגוע ויתפתח כאב עז באזור. ארס האלמנה השחורה משפיע על המערכת העצבית וגורם להתכווצויות ועוויתות שרירים וכן יכולים להתפתח כאבים באזורי הגב התחתון והבטן. - ארסן חום: לארסן החום רק שלושה זוגות עיניים, בשונה מרוב מיני העכבישים שלהם ארבעה, ומכאן שמו הנפוץ יותר – ששן. צבע עכביש זה משתנה בין חום בהיר לאדמדם וגודלו יכול להגיע לשבעה סנטימטרים כולל רגליו הארוכות. תפוצתו ארצית והוא נוטה להסתתר במקומות אפלוליים וחשוכים. פעילותו העיקרית נעשית בשעות הלילה. בעת הנשיכה הארסן החום מחדיר שני רעלנים לגוף, האחד משפיע על הרקמות בשריר ובמקרים קיצוניים יוביל לנמק באזור הפגוע, והשני פוגע בכדוריות הדם האדומות. כדוריות הדם האדומות מובילות חמצן אל הרקמות ופגיעה בתפקוד הכדוריות יאיץ את תהליך ההתנמקות של הרקמות. הסימפטומים הראשונים לאחר העקיצה הם חולשה, כאבי שרירים, בחילות והקאות.
זיהוי מקרה
כפי שפירטנו, כיום אין דרך לזהות פגיעה כתוצאה מנשיכת עכביש אלא רק לפי סיפור המקרה.
טיפול
- הרגעת המטופל, נשיכות עכביש מסוכנות הן נדירות
- שטיפת האזור שננשך עם מים וסבון
- קירור האזור
- אם מופיעים תסמינים לא שגרתיים מלבד הכאב או שהכאב הוא לא סביר יש לפנות לבית חולים.
דבורים
דבורים, צרעות ודבורים אינם מוגדרים כבעלי חיים ארסיים. עקיצתם מהווה סכנה רק לבעלי רגישויות או לאחר עקיצות מרובות. במקרה זה עלולים להיווצר קשיי נשימה ובמקרה קיצון אף להגיע לידי מוות.
זיהוי מקרה
- גירוד
- בחילות
- כאבי ראש
- סחרחורות
- צפצופים בנשימה
- נפיחות
טיפול
בהתקיימות אחד או יותר מן התסמינים הנזכרים לעיל או אם ידועה רגישות לדבורים, ניתן להשתמש במזרק אפינפרין במידה ויש או לפנות את הנפגע לבית החולים.
כלבת
כלבת נחשבת לאחת מהמחלות המסוכנות ביותר בעולם, גם בגלל דרך ההידבקות הקלה יחסית שלה וגם בגלל סיכויי ההחלמה ממנה השואפים לאפס. המחלה מועברת בעיקר דרך הרוק, לרוב ע"י נשיכת בעל חיים אך ייתכן גם ליקוק. המחלה קיימת אצל בעלי חיים עם דם חם כמו תנים, חולדות ועטלפים.
זמן הדגירה של המחלה, כלומר הזמן מההידבקות בנגיף הכלבת ועד הופעת התסמינים, יכול להשתנות מימים ועד כשנה, זאת מכיוון שהנגיף מתקדם בגוף האדם כסנטימטר ביום והתסמינים מתחילים כאשר הנגיף מגיע אל המוח של הנשא.
זיהוי מקרה
- הידרופוביה – פחד ממים
- אי-יכולת לבלוע
- מצבי רוח משתנים
- סיפור מקרה של נשיכה או מגע עם בעל חיים משוטט
טיפול
- מניעה. אין לבוא במגע עם בעלי חיים משוטטים
- לשטוף את האזור בכמויות גדולות של מים וסבון
- פינוי לבית החולים.
מדוזות
מיני המדוזות המגיעות לחופי ארץ ישראל אינו מסוכן ואין צורך לפנות לבית החולים אלא במקרה חריג.
זיהוי מקרה
סיפור מקרה.
טיפול
- שימוש בג'ל אלוורה
- אין לשטוף במים מתוקים
- אפשר להשתמש בחומץ או מיץ לימון
- במקרים של כאב חריג יש לפנות לבית החולים.
- שימוש בשתן כדרך להקל על צריבת המדוזה יכול לעורר את האפקט ההפוך ולהרע למטופל בכך שהיא גורמת לשחרור ארס נוסף.
- בהיסטוריה הרפואית יש רק מספר פעמים בודדות בהם אנשים החלימו ממחלת הכלבת, הראשונה שבהם הייתה ג'ינה גיזה בשנת 2014.
- מחלת הכלבת נבחרה על ידי ספר השיאים של גינס למחלה המסוכנת ביותר בעולם.
- ישנן מדוזות בעולם בגודל הקטן מציפורן בעלות ארס חזק המסוגל להמית אדם מבוגר.
- בניגוד לדעה הרווחת, הטרנטולה כלל אינו מהווה סכנה לבני האדם.
בחן את עצמך
שאלות הנחייה לחזרה ולבדיקת הידע מהשיעור
[WpProQuiz 72]
הקורסים המתוקשבים שלנו
הקורסים של מלער
- קורס עזרה ראשונה 4 שעות
- קורס עזרה ראשונה 8 שעות
- קורס עזרה ראשונה 22 שעות
- קורס עזרה ראשונה 28 שעות
- קורס עזרה ראשונה 44 שעות
- קורס עזרה ראשונה 88 שעות
- קורס עזרה ראשונה פרטי
- ימי כשירות לממוני בטיחות
- קורס חובשים
- פעילות חווייתית רפואית לנוער
- סכמת החייאה
- קורסים לצוותים רפואיים
- קורס עזרה ראשונה מחיר
- קורס עזרה ראשונה בחיפה
- קורס עזרה ראשונה בירושלים
- קורס רענון עזרה ראשונה באילת
- קורס עזרה ראשונה בראשון לציון
הקורסים של מלער
- קורס עזרה ראשונה 4 שעות
- קורס עזרה ראשונה 8 שעות
- קורס עזרה ראשונה 22 שעות
- קורס עזרה ראשונה 28 שעות
- קורס עזרה ראשונה 44 שעות
- קורס עזרה ראשונה 88 שעות
- קורס עזרה ראשונה פרטי
- ימי כשירות לממוני בטיחות
- קורס חובשים
- פעילות חווייתית רפואית לנוער
- סכמת החייאה
- קורסים לצוותים רפואיים
- קורס עזרה ראשונה מחיר
- קורס עזרה ראשונה בחיפה
- קורס עזרה ראשונה בירושלים
- קורס רענון עזרה ראשונה באילת
- קורס עזרה ראשונה בראשון לציון